 |
| מסתבר שזה משהו ששני הקרניבורים הללו לעולם לא יגידו |
אחת מההנחיות הבסיסיות והחשובות ביותר בביצוע התזונה הקטוגנית, היא לאכול אך ורק כשרעבים.
אולם, לחלקנו (רובנו?) - בעקבות תזונה פחמימתית מינקות (ואף פורומולות פחמימתיות כבר מיומנו הראשון), דיאטות שונות ומשונות, המנעות משומנים, העמסת פחמימות, הגבלה קלורית, ארוחות קבועות מראש, התניות חברתיות ובעיקר תנגודת להורמונים מטבוליים שונים - ההנחיה לכאורה ה"פשוטה" הזו לעיתים לא כל כך קלה לביצוע.
עם עודף משקל וכשלונות רבים מאחורינו, חלקנו מתקשים להאמין -
- שכשמוותרים על הפחמימות, ניתן פשוט להקשיב למנגנון השובע והרעב ועדיין לרדת במשקל מבלי להיות רעבים.
- שבניגוד להמלצות הקונבנציונליות, אפשר גם בלי לאכול כל כמה שעות.
- שאין צורך לתכנן ארוחות מראש.
- שתפריט אישי עם כמויות מדודות הינו מיותר ומפספס את רעיון התזונה.
- שאין צורך לספור קלוריות או להגביל כמויות.
- שבניגוד לדיאטות אחרות שמערבות פחמימות, בקטוזיס נשרוף בעיקר שומן, לא נפגע בקצב המטבולי ונשמר מסת גוף רזה - גם אם לא אכלנו יום שלם (ואפילו יומיים).
אפילו בתזונה קטוגנית קפדנית על בסיס החי (תזונה קרניבורית, או קרובה לה), חשוב לחזור לבסיס - להקשיב לאיתותי השובע והרעב ולאכול רק כשבאמת רעבים.
אם רעבים - אוכלים.
אם לא רעבים - לא אוכלים.
פשוט, נכון?
כאמור, מסתבר שלא לכולם.
ומשום שחלק מתקשים בביצוע הנחיה בסיסית זו, דבר שבהחלט יכול לחבל בתוצאות, הרגשתי שיש צורך לפרט בנושא.
לפני שאתם ממשיכים - אם אתם מבצעים את התזונה הקטוגנית כפי שהיא מקודמת בבלוג, מרוצים מהתוצאות, נמצאים במשקל תקין, בריאים, חיוניים, אנרגטיים, מבלי לחשוב יותר מדי על כמויות או זמני ארוחות - פוסט זה ככל הנראה אינו מיועד לכם.
אבל אם בכל זאת אתם מעוניינים להבין כיצד יורדים במשקל בתזונה הקטוגנית מבלי לספור קלוריות או להיות רעבים, ומהן הסיבות העיקריות לכך שחלקנו עדיין מתקשים להקשיב למנגנון השובע והרעב, המשיכו הלאה.
