יום שישי, 29 בנובמבר 2013

נולדנו לעולם בכדי לשרוף שומנים Neonatal Ketosis

מזה זמן רב יושבת לי הידיעה הזו בתודעה, שאנו מגיעים לעולם במצב מטבולי קיטוטי *, זה אחד הרעיונות המרתקים והמקסימים ביותר שנחשפתי אליהם, האם זה יכול להיות? 


האם נולדנו לעולם כמכונות ששורפות שומנים?




ובכן התשובה שמצאתי, רק הדהימה אותי יותר, כנראה שלא הערכתי את חשיבות המצב המטבולי הזה לגוף הדם מספיק.

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

תפריט יומי בתמונות - שישי, שבת, ראשון, נובמבר 2013.


לאלו שעדיין מתקשים להבין כיצד נראת הדיאטה שלי נכון להיום, בפוסט הזה אני רוצה להמחיש ע"י תמונות של כל הארוחות שאכלתי בשלושת הימים האחרונים.
שימו לב, למי שלא עוקב, שנכון להיום אני על דיאטה מאוד נמוכה בפחמימות (כמעט ולא קיימות, כמו שתראו), מבוססת על שומנים כמקור קלורי, כאשר הדבר היחיד שאני "מודע" אליו באוכל הוא כמות החלבונים (ראו סיבה בסעיף 3 בפוסט הקודם). כמעט כל הקלוריות מגיעות ממקור החי.

יום שישי, 22 בנובמבר 2013

טעויות נפוצות בדיאטות נמוכות בפחמימות (פליאו, HF-LC, קיטוגנית או אפס"פ)



את הפוסט הבא אני מקדיש לאלו שכבר בחרו לשנות את אורח חייהם, ונמצאים על דיאטה דלת פחמימות, אבל נתקלים בבעיות כאלו ואחרות. בין אם זה פליאו, פליאו דל פחמימות, תזונה דלת פחמימות רוויה בשומנים, קיטוגנית או אפס פחמימות/דיאטה קרניבורית.
אם אתם עדיין לא מודעים לשינוי אורח חייכם על פי ההמלצות בבלוג, אני ממליץ קודם כל לקרוא יותר, בין אם זה מהבלוג שלי או מאחד המקורות שהזכרתי בפוסט מקורות המידע.

אני חושב שהפוסט הזה הוא פשוט מתבקש, והיה צריך להגיע לפני הרבה זמן. ישנם הרבה אנשים עם בעיות כאלו או אחרות ששינו את אורח חייהם התזונתי והפסיקו לראות תוצאות, או לפעמים רואים אפילו הרעה מסוימת במצבם. הפוסט הבא הוא בשבילכם.

יום שבת, 9 בנובמבר 2013

דיון חשוב ביני לבין סטודנט לרפואה...



לאחר פירסום הפוסט האחרון שלי, סיכום חודש שלישי לדיאטה הקיטוגנית, התפתחה לה שיחה מאוד מעניינת ביני לבין עידו, סטודנט לרפואה, בתגובות.
עידו מוצא את הבלוג שלי מעניין מאוד, אבל עדיין קשה לו לקבל את כל דעותיי, ואני מכבד זאת כמובן.
בכל מקרה, התחלתי לענות לעידו ושמתי לב שהתגובה שמתפתחת הינה חשובה מדי בכדי שאשאיר אותה כתגובה בלבד. לכן החלטתי לפרסמה כפוסט. אני מאמין שהשיחה הזו תמשיך להתפתח, אז השארו קשובים.

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

דיאטה קיטוגנית - סיכום חודש שלישי

שלוש חודשים מאז שאכלתי פחמימות בפעם האחרונה!

בתחילת הדרך שקלתי להעלות תמונה של "לפני" ללא חולצה, אבל התביישתי
היום, עם קצת יותר בטחון, אני יודע שיש שינוי
תמונה של "אחרי"

ראשית, עלי להתנצל על הפסקה כל כך ארוכה של כתיבה. בשבועות האחרונים הייתי די עסוק, אימי היקרה באה לביקור בסוכות, ובנוסף, להגיד את האמת, ירד לי החשק קצת...
אבל כמו שהבטחתי, אני אסכם את מה עבר עלי בשלושת החודשים האחרונים ומה למדתי מכך. אני היום מבין שזהו מסע ארוך, אני ממשיך ללמוד ולהחכים, וכמו כל אדם אחר עושה טעויות על הדרך (אמממ מוצרי חלב שמנים - פשוט לא נכנס לקופסא...).
יש לציין שכפי שהחלטתי בתחילת דרכי, שלושה חודשים יהוו את סיום המדידות השונות. אני אמשיך עם הדיאטה כמובן, אני אבדוק רק מדי פעם כאשר אני מרגיש שזה חשוב או בכדי לקבל את הפידבק שאני על הדרך הנכונה עדיין, אבל בגדול, אני רוצה לחזור לחיים ללא מדידות, ואין יותר שמח ממני על כך.
התקופה הזו הייתה חשובה בכדי ללמוד מה משפיע על גופי וכיצד, ועכשיו הכדור בידיים שלי, אם אני רוצה להמשיך לראות תוצאות לעתיד הקרוב או הרחוק, אני כבר יודע ממה להמנע ומה עושה לי טוב.

יום שני, 2 בספטמבר 2013

דיאטה קיטוגנית - סיכום חודש שני



חודש שני לדיאטה, ההתחלה הייתה מעולה - בשבועיים הראשונים הכיוון היה חיובי והרגשתי שעליתי על דרך המלך.
אבל לקראת סופו, בעיקר לאורך כל השבוע שעבר, עשיתי טעות גדולה שגרמה לי לתגובות מעט שליליות ולפגיעה ביכולת לשרוף שומנים.
בגרפים הבאים אני אסביר את הנעשה ובסופו של דבר אסכם כולל הסבר על הטעות, בתקווה ללמוד לעתיד.

יום חמישי, 22 באוגוסט 2013

פיצה - מתכון דל פחמימות


מצחיק לא? פוסט קודם, מתכון להמבורגר. ועכשיו פוסט עם מתכון לפיצה.
איזו מן דיאטה זו? המבורגרים ופיצות...
אני לא רוצה להפוך את הבלוג שלי לספר מתכונים, ואכן, אני עובד על פוסט ארוך שמפרט מעט על בדיקות הדם והתוצאות האישיות שלי, אבל זה יקח קצת זמן.
אז לבינתיים...

יום שני, 19 באוגוסט 2013

המבורגר - המתכון הטוב בעיר



בזמן האחרון לא הפסקתי לחשוב על המבורגר טוב.
כבר עברו חודשים רבים מאז שהכנתי את הקציצה המפורסמת בהיסטוריה, ואין סיבה שלא אוכל להוסיף את המעדן הזה לדיאטה שלי.
המתכון הבא הוא מתכון אישי ופשוט שממנו יוצאים ההמבורגרים הטובים שאכלתם. בלי להכיר את כל המקומות בעיר, אני יכול להבטיח לכם, אחרי המבורגר כזה, לא תלכו לשום מקום.

יום שישי, 16 באוגוסט 2013

סטקיית פיטר לוגר Peter Luger Steak House

לבוש כגנגסטר לסטקייה הנחשבת בעיר

מאז החלטתי לעבור על הסטקיות המוכרות והטובות ביותר בעיר הגדולה, לא הפסקתי לשמוע על הסטקייה הטובה מכולם.
"פיטר לוגר" נחשבת אחת הסטקיות המוכרות בניו יורק, מסעדה שכונתית שממוקמת בויליאמסבורג, אייקון ניו יורקרי.
"כל המאפיונרים במשך השנים השתמשו בסטקייה לסגירת עסקאות, הסטקים הטובים בעיר!"
קבעתי עם חברתי הטובה מלי ליום שישי אחר הצהריים. עם בטן ריקה והמון ציפייות, יצאתי לדרך ישר אחר העבודה, כבר יומיים אני בהתרגשות.
אז האם זה באמת שווה את ההייפ?

אז מה תמצאו אצלי במקרר?


אחת הדרכים הטובות ביותר לשלוט במה שאנחנו אוכלים, תהיה כמובן תכולת המקרר הביתי.
אם אתם מתקשים מחוץ לבית בשל אפשרויות מוגבלות, המקרר האישי הוא בשליטה מלאה שלכם.
נכון להיום אין לי ילדים או אפילו בת זוג שגרה עימי, אי לכך, קל לי לשלוט על תכולת המקרר מן הסתם. כמובן, עם כוח רצון כמו שלי, גם אם היה לי כריות וניל בבית לא נראה לי הייתי פוזל לכיוון... טוב נו, אולי רק מעיף מבט קליל...
מחוץ לבית ובעבודה למדתי להסתדר, אבל זה ליום אחר כבר.

אז כיצד נראה מקרר של מישהו בעל דיאטה עשירה מאוד בשומן מהחי? דיאטה קיטוגנית בה שומן איכותי הוא קריטי לבריאותי ולאין סוף מטרות בגופי? דיאטה שפחמימות לא קיימות, בדיוק כמו בתקופות הקרח שנמשכו עשרות אלפי שנים, בהן פיתחנו מוח כל כך גדול?
אני מזמין אתכם למקרר האישי שלי.

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

נסיעת אימון ארוכה, יום שבת - שיפורים ניכרים בחודש השני לדיאטה על בסיס שומנים!

באחת העליות היום ב Henry Hudson Drive - הכח חוזר!


אם הייתי יכול להעביר את ההתרגשות שעוברת בעורקיי כעת דרך המסך, זה היה גורם לקצר חשמלי אצלכם בבית!

חודש וקצת לדיאטה הקיטוגנית, והיתרון של חילוף חומרים על בסיס שריפת שומנים מורגש מאוד בנסיעה ארוכה על האופניים!

בעברי, כאשר הייתי מתחרה, רוב אימוניי היו מתבצעים לבדי. זה היה קריטי להתרכז בעצימויות מסויימות בהתאם לתוכנית האימונים.
בנוסף, הבדידות שלי, לבדי עם האופניים אל מול הטבע נותנים לי את החופש וההגשמה העצמית שחשובים לי מאוד.
גם היום אני נהנה מהמראות והנופים בנסיעות ארוכות לבדי, זה משהו שיהיה לי קשה להסביר, ואני בהחלט רוצה לחלוק את החוויות הללו בעתיד.
היום, זה היה שונה, זה שבוע שני שאני רוכב עם קבוצה שיוצאת קבוע כל שבת מגשר ברוקלין. והפעם, יש לי סיפור לספר...

יום חמישי, 8 באוגוסט 2013

אזכור אישי - למה מקורו של הבשר חשוב לי כל כך?



סוף היום, אחר העבודה החלטתי לעצור בסופר הקרוב לביתי בכדי לקנות כבש אוסטרלי, אני פונה לבשר זה לרוב, כי הוא עשיר בשומן, ולמרות שאני לא בטוח 100%, הוא ככל הנראה גודל על מרעה כל חייו.
עברתי מול המדפים, ומזווית העין ראיתי נתח צלעות בקר מגרה ביותר. כולו משויש בשומן מזמין, כמות חלבון נמוכה. פשוט מושלם לדיאטה שלי.
אני מביט על העטיפה וכמו רוב הבשר המוצע בסופר, הוא תוצרת ארה"ב USDA, בשר שגודל על דגנים כל חייו.
קשה לי לזכור מתי הפעם האחרונה שאכלתי בשר grain fed - מקורו מפרות מסכנות שגודלו בתנאים כה מחפירים.
אבל זה נראה כה מזמין שפשוט הייתי חייב לנסות.

יום שני, 5 באוגוסט 2013

דיאטה קיטוגנית - סיכום חודש ראשון


ארבעה שבועות עברו מהלילה האחרון שאכלתי פחמימות, לא יאמן כמה מהר הזמן רץ.
אני חייב לציין שכל יום שעובר אני רואה שיפור ומגלה אספקט חדש, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה המנטלית, שפשוט גורמים לי לרצות להשאר בדיוק איפה שאני - שריפת שומנים וקיטוסיס ברמה קבועה!

A perfect New York Sunday

Soho at a perfect New York Sunday
אם הייתי חייב לתאר יום מושלם בעיר ניו יורק, הוא היה נראה קרוב מאוד ליום שעבר עלי.
פשוט חובה היה להעלות פוסט אישי עם חוויות מהעיר שלעולם אינה ישנה.
אל דאגה, בפוסט יש גם נגיעה לגבי תזונה מן הסתם, אבל רצוני בעיקר, לחלוק את חוויותי מיום זה.

יום שלישי, 30 ביולי 2013

תפריט יומי - שלושה שבועות לדיאטה הקיטוגנית

החלטתי להעלות פוסט בו אני אפרט מה אכלתי היום. אני מבין את סקרנותם של אלו שעוקבים אחר הבלוג, במיוחד לאלו שרוצים להגיע למצב מטבולי קיטוגני - "טוב נו, מה אתה אוכל?"...

במקור רציתי לפרט על תפריט של מספר ימים, כולל המון מידע שמסביר כיצד ולמה זה עוזר לי להגיע לשריפת שומנים גבוהה. ואני מבטיח להגיע לזה ביום מן הימים.
אבל לבינתיים, הנה "טעימה" של מה אכלתי היום וכיצד זה השפיע על הנתונים השונים אחריהם אני עוקב, וההרגשה הכללית:

יום שני, 29 ביולי 2013

דיאטה קיטוגנית - סיכום שבוע שלישי

הקריאה הגבוהה ביותר שלי בשלושת השבועות האחרונים!

לאחר היציאה מקיטוסיס סוף שבוע שעבר (ככל הנראה מעודף חלבונים שאכלתי בחופשה), חזרתי לשגרה והקפדה על כמות החלבונים שאני אוכל.
השגרה והבית עזרו לי לחזור לדרך הישר, והתוצאות מראות לכיוון חיובי. אם אני בקיטוסיס, החיים נראים אחרת!

נעבור מהר לגרפים, עם נקודות לכל גרף וסיכום השבוע בסוף הפוסט:

יום שלישי, 23 ביולי 2013

דיאטה קיטוגנית - סיכום שבוע שני



בשבוע השני לדיאטה הקיטוגנית, ההתחלה נראתה טובה מדי בכדי להאמין. רמות הקיטונים היו בעלייה מתמדת, משקל המשיך לרדת ורמות סוכרים היו קבועות כמו סרגל.
ואז הגיע הסוף שבוע.
החלטתי להצטרף לחבריי לסוף שבוע רגוע בהרי הפוקנו בפנסילבניה. בתכנון היה דייג מהבוקר עד הערב שלא יצא לפועל. אבל הרבה טיולים וחיפושים אחרי פטריות יער, כולל שינה מרובה היו חלק נכבד מהתפריט.
לצאת מג'ונגל הבטון ששמו ניו יורק ליערות ירוקים  ואויר צלול בהרי פנסילבניה היה מעולה, הייתי זקוק לכך מאוד.
כשזה הגיע לדיאטה הקיטוגנית, באמת שניסיתי להיות ילד טוב. אבל כמו שתראו בהמשך, סוף שבוע זה הוציא אותי מאיזון ואפשר לראות זאת בכל הנתונים על הגרפים - אני אפרט כל גרף כולל סיבות אפשריות לנתונים בסיכום.

יום שישי, 19 ביולי 2013

שוקו קטוגני





אני דוגל בעקרון הבא: אם יש ברשותי לצרף משהו שיעשה לי את התפריט טעים יותר, מעניין יותר ומהנה יותר - אשמח לעשות זאת! כמובן, כל עוד הוא בכמות הנכונה, אינו פוגע במטרותיי, ואינו מראה תגובה שלילית.
נכון להיום, אחד הפינוקים שאני מרשה לעצמי על הדיאטה הקיטוגנית, הוא קפה/שוקו על בסיס שוקולד מריר.
אני קורא לו שוקו קיטוגני, ואני נהנה ממנו בבוקר כ"ארוחת בוקר", או כאשר בא לי משהו מפנק במשך היום. אני בדרך כלל מגביל את עצמי לשתיים עד שלוש כוסות ביום.

יום שלישי, 16 ביולי 2013

דיאטה קיטוגנית - סיכום שבוע ראשון


מי שעוקב אחר הבלוג שלי, יודע שבשבוע האחרון עליתי על הדיאטה הקיטוגנית.
מצוייד בידע ונסיון משנה שעברה, אני רוצה לתת לדיאטה שאני מאמין בה כל כך, נסיון שני. הפעם בלי הטעויות שעשיתי שנה שעברה.

רק למקרה שאתם לא עוקבים, אז נקודות צייון כלליות:
במשך השבוע האחרון ולמשך החודשים הקרובים (שלושה מינימום), הדיאטה שלי תהייה בנוייה ברובה על שומנים - רובם שומנים רוויים ממקור החי וכן שמן קוקוס (הערכה - כ 80% מהקלוריות, לפעמים יותר!)
חלבונים בהגבלה - עד כ 80 או 100 גרם ביום, רק ממקור החי (15% - 20% מהקלוריות היומייות)
כמעט ללא פחמימות כלל - הורדתי את כל הפירות והירקות לגמרי מהתפריט - 2-3 קוביות של 90% שוקולד מריר (6 גרם פחמימות, מהן פחות משתי גרם סוכר), מעט עשבי תיבול (בזילקום אורגנו) וכרבע בצל. (סה"כ, אולי 5-10 גרם פחמימות ביום, בטוח מתחת ל 5% מהקלוריות היומייות)

יום שבת, 13 ביולי 2013

מקורות למידע עליו אני בונה את הבלוג


לאחרונה, אנשים רוצים להבין מאיפה אני שואב את כל המידע לפוסטים שאני מפרסם. חלקם שולחים לי הודעות לפרטי, חלקם בתגובות בפוסטים וחלקם אף דרך הודעות פרטיות בפייסבוק. השאלות נובעות מהרצון ללמוד עוד, או מצד שני, כאלו שמטילים ספק במידע - וגם זה בסדר.
כיצד אני מסוגל בכל תגובה להעלות מידע והוכחות לשלוש שנים של קריאה והעמקה בחומר? - סורי אבל יש לי דברים אחרים לעשות בזמני החופשי - כמו לרכב על האופניים במשך שעות ולקרוא עוד (;
אם ברצוני להמשיך לכתוב פוסטים, בלי לבזבז שעות מזמני על קישורים למקורות מידע בעתיד, אצטרך לעשות זאת בפוסט אחד בו אני אפרסם את כל המידע הנגיש.

יום חמישי, 11 ביולי 2013

הצייד המודרני

לשמחתי, היום קיבלתי חבילה נחמדה שהגיעה עד למקום עבודתי, אטומה בקלקר עם קרח יבש בכדי לשמור על טריות המטען היקר שנמצא בפנים. בכדי לבצע את הדיאטה הקיטוגנית עם יותר עניין ממה שהסופר המקומי מציע, הזמנתי מוצרי בשר מ U.S Wellness Meats. - צייד עד הבית :)
כפוסט קטן, חשבתי שיהיה נחמד לשתף עמכם את תוכן החבילה.

יום שני, 8 ביולי 2013

התחלה חדשה - הקושי בהורדת הפחמימות


לאחר הממצא האחרון של בדיקת הסוכרים בדמי, החלטתי לבצע בדיקות דם מקיפות, ולראות מה מצבי על דיאטת פליאו שמשלבת פירות, חלקם עמילניים מאוד (לפחות אחר אימונים). ואז לעלות על הדיאטה הקיטוגנית לנסיון של שלושה חודשים מינימום. מצאתי מעבדה שיכולה לבצע את הבדיקות הנדרשות קרוב לביתי.
הערב, אחר העבודה התחילו לי פרפרים בבטן, מחר ב 9 בבוקר אני הולך לבצע את בדיקות הדם הנדרשות, אותם אשמח לפרסם בעתיד הקרוב.
אבל לא דאגתי מבדיקות הדם, אלא מהידיעה שאני הולך להכנס לסיבוב שני - המאבק להכנס לשריפת שומנים שוב, ולוותר על אחד התענוגות ה"מתוקות" של החיים.

יום ראשון, 7 ביולי 2013

מהם גופי קיטון וכיצד מגיעים למצב מטבולי קיטוגני



בכדי להבין מהם גופי קיטון ותפקידם בגוף האדם, תחילה יש להבין את המצב המטבולי הנוכחי של רוב בני האדם בעולם היום, אחר המהפיכה החקלאית, וזה בניגוד למצב מטבולי קיטוגני.
על הצורך בגלוקוז כאנרגייה אצל האדם הרחבתי בפוסטים קודמים, ובכדי להבין את המצב ההפוך לשריפת גלוקוז, אמליץ מאוד לקרוא את הפוסטים שמפרטים בנושא (כאן, כאן, כאן וכאן).

עדיין, לאלו שמתעצלים, ואני בטוח שיהיו הרבה, הנה הנקודות החשובות שאתם רוצים לזכור לפני שנכנס לפירוט על גופי הקיטון:

יום חמישי, 4 ביולי 2013

הנחיות לדיאטה הקיטוגנית - לקחים מטעויות שעשיתי בעבר



ברצוני לפרט על עקרונותיה של הדיאטה הקיטוגנית, אני אתייחס להנחיות עלפיהן אני אפעל כאשר אני אעלה על דיאטה זו. אני מקווה שבוע הבא לעשות בדיקות דם ואז להתחיל את הדיאטה בכדי לראות תוצאות של לפני ואחרי.

שנה שעברה ניסיתי להגיע למצב מטבולי בו גופי יפנה לגופי קיטון וחומצות שומן כמקור העיקרי לאנרגייה.
עשיתי מספר טעויות ואני משער שהן הסיבות שהדיאטה נכשלה.
זה קריטי להבין שאם אתם מונעים מהגוף גלוקוז, אבל עדיין משהו מונע ממכם לייצר גופי קיטון משריפת שומנים, אתם יכולים להתקע באיזור "אפור" בו אין לגוף ובעיקר למוח, מספיק אנרגייה! - האמנו לי, אני עברתי את זה, לא כיף.
ברצוני לכתוב על הטעויות, ואי לכך, גם הנחיות על פיהן אני אפעל הפעם הזו.

יום רביעי, 3 ביולי 2013

רגע, לא יכול להיות שאני טרום סוכרתי?

מחוץ לתפריט!

בפוסט הבא תכננתי לרשום על גופי קיטון ומה כוונתי כאשר אני אומר מצב מטבולי "קיטוטי" או "קיטוגני".
אני אגע בנושא בקרוב, אולם זה יהיה חייב לחכות, במקום אני אכתוב על משהו קצת אישי, חשוב יותר.

באחד מהפוסטים האחרונים שלי פירטתי על הדרך המתוקה לסוכרת וכיצד היא קשורה לתנגודת להורמון אינסולין. אחרי שיחה עם קרובת משפחה, שאף היא גילתה לאחרונה שיש לה ערך סוכר גבוה, הסברתי לה ארוכות למה חשוב לדעת את ערכי הסוכר בדם.

יום ראשון, 30 ביוני 2013

מדוע אני מוריד חמאה לחודש? + מתכון לחמאה מזוקקת (גהי)


הלילה החלטתי להכין 2 צנצנות של חמאה מזוקקת, כתחליף לחמאה הרגילה שאני אוכל בצורה חופשית בחודשים האחרונים.
שנה שעברה, אחת הטעויות שעשיתי בנסיון להיות במצב קיטוגני (מתחת ל 50 גרם פחמימות ביום), ביחד עם אגוזים, היתה הצגת מוצרי חלב שמנים לדיאטה (שמנת לקפה, גבינות עיזים שמנות, חמאה וכו'). אחרי הכל, במוצרי חלב שמנים כמעט ואין פחמימות ולאילו שאין רגישות הם הוספה לגיטימית לדיאטה (אם אתם לא על פליאו). רציתי לעשות את הדיאטה מעניינת יותר אבל זה פשוט לא עבד. מהר מאוד הבנתי שהרבה ממוצרי החלב אינם מסכימים עימי, חלקם אף היו ממש בעייתיים.

אבל ללא בדיקות מעבדה מקיפות, כיצד ידעתי שאני רגיש?

יום שישי, 28 ביוני 2013

תנגודת אינסולין והדרך המתוקה לסוכרת

 בנחל דן

כצייד/דייג קטן, אני זוכר כילד, באחד מסופי השבוע בארץ, נסענו אני ואחי עם הוריי לדייג בנחל דן שבצפון. השתכנו במעיין ברוך, קיבוץ בקרבה לנחל האהוב עלי. אחד הדברים שאני זוכר עד היום היה הריח החזק של הרפת ושל הלולים מהקיבוץ. אולי ישמע מוזר, אבל אני אישית אהבתי את הריח הזה.
אני זוכר שברגע שהגענו, זה היה כמו לחטוף סטירה מצלצלת. אי אפשר היה להתעלם מהריח. עם שהותינו, וככל שהזמן עבר, זה היה נראה כאילו הריח פוחת, עד שמגיע הרגע שאתה אפילו שוכח שזה שם. ביום האחרון אף אחד לא חשב על הריח וזה היה נראה שכולנו התרגלנו אליו פשוט.

יום חמישי, 27 ביוני 2013

אגוזים - אולי גם אתם רגישים?



אני רוצה לקחת אתכם כמה חודשים אחורה. סתיו 2012, אני חוזר הביתה ערב אחד אחרי עבודה, באמצע תקופה של ניסיון להיות מאוד נמוך בפחמימות, נסיון להגיע למצב מטבולי "קיטוטי". איתי בתיק קופסה של כ 400 גרם פיסטוקים.
למרות הידיעה שברגע שאני מתחיל עם אגוזים, אין לי שליטה על עצמי, אני מנסה שוב ושוב להגביל את עצמי - "רק חופן ביד וזהו". ב 30 גרם פיסטוקים יש כ 8 גרם פחמימות בלבד. לכן על דיאטה נמוכה בפחמימות או דיאטת פליאו, לנשנש על אגוזים שונים זה תמיד נחשב "כשר". 
תוך דקות ספורות עם כניסתי הביתה, חצי חבילה נעלמה. עוד שתי דקות עם מח חצי מתפקד, אין אפילו פיסטוק אחד בקופסה. אם חשבתם שזה קצת מופרע, אז עדיין לא הגעתי לפואנטה.
עכשיו עם מח לא מתפקד כלל, לקראת 11 או 12 בלילה, אחרי ארוחת ערב, אני עולה חזרה על האופניים, מתלבש טוב כי קר ורטוב בחוץ. אני הולך לחנות ליד ביתי שפתוחה 24 שעות. קונה עוד 2 קופסאות "שיהיה בבית לימים הקרובים". וכך לפני השינה, בזמן צפייה של עוד משחק NBA, אני גומר את שתי הקופסאות הנוספות.
למרות שאני לא סופר, אבל עדיין - 6,700 קלוריות אחרי זה (וכל הפחמימות שמתלוות אליהן), אני נכנס לישון עם באסה של החיים.

כמובן שזה לא היה כך כל לילה. במשך הנסיון להיות מאוד נמוך בפחמימות (ואני עדיין נמוך גם היום!), היו תקופות קצרות שהצלחתי להוריד את כל סוגי האגוזים, או להגבילם לכמות נורמלית. ניסיתי את כולם. ניסיתי אפילו להשרות אותם. למרות שקראתי הרבה בנושא, היה לי קשה להוריד אותם לגמרי. הם תמיד היו חוזרים! ולפעמים בגדול כמו שאתם רואים למעלה.

התמכרות - "מצב של תלות פסיכולוגית, ובחלק מהמקרים גם גופנית,  בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד" - ויקיפדיה.


היה לי קשה לוותר עליהם. למרות שידעתי שהם לא עושים לי טוב, פשוט לא יכלתי להפסיק. חלק מהסימפטומים היו כאבי בטן, בטן נפוחה, רגעים של ערפול במחשבה (במיוחד כשהייתי אוכל אותם). והכי מבאס - המשקל התחיל לעלות - הרבה.
קראתי כיצד החיידקים הביוטיים של הקיבה מקושרים אל הנוירונים במח כמערכת אחת. כיצד כאשר מישהו אוכל את הגורם להתמכרות, משתחררים למערכת הדם אנדורפינים שונים ש"מנטרלים" את פעילות המח וגורמים לו להרגיש טוב או ב "high". ידעתי שאפילו אם האדם יודע שמה שהוא מכניס לגופו גורם לו לנזק כלשהו, אם הוא מכור אליו, הוא אינו יכול להגיד לא. התפתחות קנדידה. קראתי שעות על מעי דליף וכיצד זה משפיע על כל מערכות הגוף. קראתי כיצד הורמונים שונים משתחררים לגוף (אינסולין, לפטין, הורמוני סטרס וכו'), עם צריכה של אחד המרכיבים אליו אנו מכורים.
וכך, אפילו אני, עם יכולת רצון של שור וכל הידע שבעולם, התקשתי להוריד אגוזים מהדיאטה לגמרי.
בתחילת דרכי הורדתי סוכר, הורדתי מוצרי דגן, הורדתי מוצרי חלב והורדתי שמנים תעשייתיים ללא קושי כזה (לפחות ממה שזכור לי - אולי מההתלהבות הראשונית). כשקראתי לראשונה את הספר The Paleo Diet for Athletes אני זוכר שפרופסור קורדיין ציין, שאם יש רצון להוריד משקל על דיאטת פליאו, יש להגביל את צריכת האגוזים.
אזי עם תחילתי על דיאטת פליאו, לא נגעתי באגוזים כלל. בזמנו לא הייתה לי בעיה להוריד אותם כי לא הייתי מכור. תוך שבועיים ירדתי למשקל הכי נמוך בחיי הבוגרים (רוצה להדגיש שהיו הרבה משתנים שהורדתי ושיניתי חוץ מאגוזים מן הסתם). כרוכב אופניים, זה היה חלום שהתגשם.
שרירים ברגליים ובכל הגוף בכלל התחילו לצאת, הורידים החלו לצאת במקומות שלא ידעתי שהם אף קיימים. זה היה ב 2011. הרגשתי שגילית את אמריקה.
מאז, הרבה דברים השתנו, חשבתי שאני יודע מה אני עושה ועשיתי הרבה טעויות. אחת הטעויות הגדולות ביותר מסתבר, הם תחילת צריכת האגוזים למיניהם. רציתי לעשות את החיים מעניינים יותר. אין על צפיית משחק טוב עם הפיצוחים של שישי לא? כל עוד אני סופר את הגרמים של הפחמימות, אוכל מה שנחשב "פליאו" ומצליח להגביל בכמות - אז אין בעיה. כמו שאתם רואים, גוף האדם היא מכונה מאוד מאוד מורכבת.
לדעתי זה פתח דלת של בעיה שהיתה קיימת במשך כל חיי עם צריכת דגנים (בעיקר רגישות לחיטה), וכך גרמה לי להתמכרות לסוגי לקטינים, חומצות פיטייות או כל מרכיב דומה להם, שקיימים גם באגוזים, ולכן בעצם החלפתי "סם" אחד עם "סם" אחר. אולי אפילו גרוע יותר בשבילי. בסופו של דבר, בדיוק כמו מוצרי הדגן, אגוזים הם זרעים של עצים. ולמרות הרכב כימי הרבה יותר טוב, ועם הרבה יותר מרכיבים תזונתיים שונים, גם להם הרבה נוגדי תזונה שונים בשביל להגן על האגוז (אפשרי להפחיתם עם השרייה לפחות).
יש הרבה ממצאים שמראים שבמשך התפתחותינו, לפחות בחלק מהמקומות, בתקופות מסוימות, היוו האגוזים חלק מהתפריט של האדם. יש להדגיש שאחרי חשיפה של שנים לדגנים, התפתחות של מעי דליף, רגישות לגלוטן ובעיות שונות במעיים, אולי גם אגוזים כבר לא יהיו מומלצים לרבים מאיתנו, הרבה יהיו רגישים אליהם, וישנם לא מעט שיהיו אלרגיים לאגוזים...
לכן המשפט שאני תמיד אומר הוא מאוד חשוב - "רק בגלל שזה פליאו, לא אומר שזה טוב לנו. רק בגלל שזה לא פליאו, לא אומר שזה רע לנו".
אנחנו צריכים לקחת את התבנית של הפליאו (שהיא בפני עצמה כבר טובה פי מאה מונים על פני הדיאטה המערבית) בידיעה שתמיד אפשר לשפרה צעד אחד קדימה, להקשיב לגוף, ובהתאם למצבכם המטבולי והאישי, לבנות את התפריט היומי שלכם סביבה.



לשמחתי אני יכול לדווח שבמשך יותר מחצי שנה, אני נגמלתי מכל סוגי האגוזים. אפילו את הכף או שתיים של קמח השקדים שהייתי מוסיף בעבר ל"פנקייק פליאו" הצלחתי להוריד. איך זה קרה אתה שואלים?
לילה אחד, בזמן שצפיתי במשחק, נתקעה לי חתיכת קליפה של פיסטוק בין השיניים התוחנות. במשך כשעה, עם מכשירים מימי הביניים, תסכול רב והרבה דם, החלטתי שזה הסוף של האגוזים.
מאז, ללא אגוזים, על דיאטת פליאו נמוכה בפחמימות אך לא קיטוגנית, אני שמח להגיד שאני חוזר למשקלי ומצבי הקודם. המכנסיים שלי נהיו גדולים עלי, הורידים מתחילים לצאת שוב, הכושר חוזר לרמה גבוהה, אני שמח.

מה המוסר השכל?
לאלו שעדיין לא על דיאטת פליאו ותמיד מוצאים תירוץ למה הם צריכים להמשיך לאכול דברי מאפה. לאלו שלא יכולים לוותר על המתוק בבוקר. לאלו שלא יכולים ללא עוגיה עם קפה. לאלו שתמיד ימצאו סיבה לאכילת דגנים או פחמימות מעובדות אחרות. או אפילו לאלו שהצליחו להגיע ל 100% פליאו, אבל התחילו לאכול דברים אחרים שמשפיעים בדרך זו או אחרת.

אני מבין בדיוק איך אתם מרגישים!

בשונה מהפוסטים הרגילים שלי, הפוסט הזה היה הרבה יותר אישי. בדרך כלל אני מוסיף ומסביר את הפן המדעי מאחורי הנושא. הפעם רציתי לחסוך את זה ממכם. רציתי לקחת אתכם אל עולמי האישי ודרך מה שעברתי אולי לפקוח את עינכם. אולי חלקכם עבר את מה שאני עברתי, אולי חלקכם על דיאטת פליאו / נמוכה בפחמימות, מנשנשים על אגוזים במשך כל היום ולא מבינים למה אתם לא יורדים משקל (אפילו אם ההתמכרות לא גרועה כמו שהיא הייתה אצלי!).
 הדרך היחידה לדעת, כמו כל דבר אחר בדיאטה, היא להוריד את הפריט שאתם מאמינים שעושה לכם רע (רמז - בדרך כלל המוצר שיהיה הכי קשה להוריד) למשך תקופה מסוימת, אולי חודש, ולראות כיצד זה משפיע עליכם אישית.
אולי יום אחד אני ארחיב יותר על אגוזים. אני גם רוצה להרחיב על עוד מספר טעויות שאני חושב שעשיתי במסעי בעולם התזונה. מכל הדברים האחרים שאני מאמין שהשפיעו לרעה, אני שם את האגוזים גבוה מעל כולם. לפחות אצלי, אני יודע שהם היו ה"מרכיב" העיקרי בעלייה במשקל ולתופעות לוואי שונות - לכן הקדשתי פוסט שלם לנושא.

בינתיים, לאילו שרוצים לקרוא קצת באנגלית, זה אחד המאמרים שאני אישית תמיד פניתי אליהם בנושא אגוזים.
וגם, הנה מאמר מצחיק שמראה התמכרות לפיסטוקים כצד הומוריסטי מ Uncyclopedia.

יום שבת, 22 ביוני 2013

אז מה אני אוכל? תפריט אישי, יום שבת, שעתיים אימון בוקר. - מומלץ לכולם, לא רק ספורטאים.


אנשים כל הזמן שואלים אותי מה אני אוכל? בנוסף אני תמיד שומע את השאלה מה כדאי לספורטאים לאכול על דיאטת פליאו/נמוכה בפחמימות ובכלל?
החלטתי להעלות פוסט עם פירוט התפריט האישי שלי היום לפי זמנים ביחס לאימון, ביחד עם הערות וסיבות ללמה ומדוע.
אני רוצה להדגיש שהדיאטה שלי תמיד משתנה בהתאם לאימונים, לעונה, דברים שאני מנסה (להוריד/להוסיף), זהו מסע שאני עדיין לומד על עצמי. אני רק מקווה לעזור לאנשים שקוראים את הבלוג למצוא את דרכם בעצמם עם מעט עזרה.
לכן, אני ממש לא חושב שכולם צריכים להעתיק את אותו התפריט שלי אחד לאחד! אני מבין שדיאטה היא דבר מאוד אישי שקשורה למצב המטבולי העכשוי של אותו אדם. אולי דרכי תוכל להביא לכם רעיונות או כיוון מסויים, אולי לחלק זה יעזור להבין כיצד לפרוס את היום על פי האימון האישי שלכם ולבסס את הדיאטה האישית בהתאם.
יש להדגיש שהיום אני כבר לא על הדיאטה הקיטוגנית, כמו שתראו, אבל עדיין על דיאטה מאוד נמוכה בפחמימות ואפילו בימים של אימון, בכללי, רוב הקלוריות שלי יגיעו משומן. בימים שאני לא מתאמן כמות הפחמימות שאני אוכל תהיה מאוד נמוכה.

אז בלי הרבה בלבולי שכל, להלן הפירוט:

9:00 בבוקר, שעה לפני עלייה על האופניים:
Super Coffee בנוסח האחרון שלי (תמיד משתנה) - קוביית שוקולד 90% וקוביית 99% עם כפית שמן קוקוס במים רותחים והקצפה (heaven). אגב, זו "ארוחת הבוקר" שלי כל יום במשך חודשים כבר - עם הרבה שינויים בדיאטה ובמצבי המטבולי הנוכחי, אני מרגיש שלא טבעי לי לאכול בבוקר.
לפני תחילת האימון, כפית של חמאה מלוחה grass fed, עם כפית שמן קוקוס ומעט מלח הימליה מעל. מים.

לפני אימון


* הערות:
לקח לי הרבה ניסוי וטעייה, אבל היום אני יודע שקשה לי לעלות על האופניים אם אני אוכל ארוחה מלאה לפני, אפילו אם האימון יהיה בימי עבודה בערב. אם אני אוכל ארוחה רשמית, אפילו מספר שעות לפני, זה מרגיש לי כבד, אני לא אהיה "קל" ומפוקס כמו שאני יכול להיות (אפילו ארוחה נמוכה בפחמימות).
אבל אני כן מרגיש שאני צריך משהו. ולכן אני כן אוכל את מה שפירטתי מעל - שוקולד/קפה יהיו בעלי כמות מאוד נמוכה בסוכרים, עם המון קופאין (טוב או לא טוב - לשיקולכם), החמאה/שמן קוקוס לא יעלו את רמת האינסולין שכך תשאר נמוכה לפני האימון ועל כן תתאפשר שריפת שומנים מירבית בזמן האימון.
בנוסף, שמן קוקוס ואף חמאה, בעלי חומצות שומן בינונייות לרוב, שיהווה חומר בעירה מעולה, יעלו את רמת שריפת השומנים וייצוא של קיטונים לדם ע"י פירוקן בכבד - גופי קיטון אילו ישמשו כאנרגייה לשרירים, ללב (שגם הוא שריר מן הסתם ואף מעדיף לשרוף קיטונים) וברמה זו או אחרת אף למח (תלוי עד כמה רגיל המח של אותו אדם "לרוץ" על סוג אנרגייה זו).
כאשר מורידים בכמות הפחמימות אני אישית מרגיש שיש צורך להעלות את רמת המלחים בכלל, ובמיוחד לפני ואחרי אימון. לא נכנס לפרטים הטכניים - אבל אם יש הרגשה של סחרחורות וחולשה או התכווצויות שרירים, זה מראה שיש הפרשת מינרלים מהגוף ויש צורך להעלות את כמות המלח בדיאטה (לפעמים גם מגנזיום).

וככה עם ההרגשה ש"אכלתי" משהו אני עדיין מרגיש קל וסופר מפוקס וכך עולה על האופניים.

10:00 בבוקר, אימון: 
מעל לשעתיים על האופניים.
אחרי 45 דקות של חימום על האופניים, בהם אינסולין ירד אפילו יותר ולכן תתאפשר שריפת שומנים אף גבוהה יותר, האימון העיקרי מתחיל - נסיעה של שעה על ה "sweet spot" שזה כ 90% מהסף האנאירובי. בעליות ולפעמים לפי ההרגשה, אני גם דוחף מספר דקות מעל האנאירובי. בסך הכל, אימון לא קל. אני אוסיף גרף של האימון, למי שגרף של power מעניין אותו.
רק מים על האופניים. באימונים מעל 3 שעות אני אוסיף מלח, חמאה, שוקולד - אל תשאלו איך אני נושא את זה :)

סמון כחול מראה שעה של sweet spot
13:00 בצהריים, ישר אחרי האימון:
לפני שנכנסתי הביתה, אכלתי תותים מהעץ של השכן :)
אחרי אימון, "פנקייק-בננה-פליאו" היא הבחירה שלי בחודשים האחרונים. הרבה מאנשי הפליאו מכירים את ההמצאה הגאונית הזו. אני מכין את זה על פי המצרכים הבאים: פלנטיין, בננה, 3 ביצים, תמצית וניל אמיתית, מעט מלח, מפזר קינמון מעל ומתגן בהרבה שמן קוקוס וחמאה לא מלוחה יחד. מעדן!
יש אפשרות להוסיף קמח שקדים או קוקוס, אני נמנע מהם מסיבות אישיות, עליהן אני אפרט בפוסט אחר.

פנקייק בננה קינמון - ללא סוכר או קמח
 * הערות:
אז כמו שאתם רואים אני כבר לא מנסה להיות "קיטוטי" כל הזמן. ארוחה כזאת תוציא אותי משריפת שומנים מיידית למספר שעות אחרי. אני מתזמן את הפחמימות הנ"ל, בצורת בננה ופלנטיין, תמיד ישר אחרי אימון.
אחרי אימון עצים, במיוחד אימוני ספרינטים אגב, השרירים יהיו רגישים פי כמה להורמון אינסולין. מאגרי הגליקוגן בשרירים ובכבד ירדו. כלומר תאי השרירים יהיו מוכנים לאגור גלוקוז כגליקוגן עד לאימון הבא יותר מאשר בכל רגע אחר במשך היום. ברגע שהגלוקוז נאגר בשרירים, אין אפשרות להמירו חזרה לדם. בעצם זה מאגר של חומר בעירה אנאירובי שנועד לשימוש פנימי של השרירים בלבד (יתרון אבולוציוני מאוד חשוב).
אפשר לומר שזוהי הארוחה היחידה בה אני אוכל פחמימות בדיאטה שלי - כמעט תמיד רק אחרי אימונים!

* יש להדגיש: לאנשים בעלי אחת מההשלחות של תנגודת לאינסולין (סוכרת סוג 2, טרום סוכרת, השמנה, לחץ דם גבוה וכו') או סתם אנשים עם עודף משקל שלא מתאמנים, אבל רוצים לראות שיפור במצבם, כדאי לבדוק את האפשרות של דיאטה קיטוגנית או אף אפס פחמימות, ולהוריד את הפחמימות מהדיאטה למינימום, או אולי להחליף את הארוחה הנ"ל לבסיס של ירקות לא עמילניים. כן, זה אפשרי גם לספורטאים! (כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן)

במשך שאר היום נשנשתי על מעט פירות יער, והדבר החדש שלי - פרוסות סלמון מעושן מגולגלות על חמאה - מוזר אה? חולה על זה... :)
בימים בהם אני לא מתאמן, הארוחה הנ"ל יורדת מהתפריט ואני מבסס את הדיאטה בעיקר על שומנים וחלבונים מהחי (כמו ארוחת הערב שאני אראה מייד). אני תמיד מתפנק על שוקולד איכותי 90% או 99% של לינדט. ומדי פעם, פירות יער.

17:00 אחר הצהריים:
חזרתי הביתה מנסיעה קצרה לפארק, הפעם בכדי להנות מהאוירה והאנשים (לא אימון). שתיתי את אותו הקפה ששתיתי בבוקר, קוביית שוקולד בצד.

19:00, ארוחת ערב:
חזרה לאוכל שמבוסס על שומנים וחלבונים מהחי, נמוך בפחמימות - רצועות כבש מתוגנות עם בצל ופטריות, שום ותבלינים בשומן מהחי. 3 ביצים וחמאה מעל. חמאה פשוט עושה הכל טעים יותר. (להרבה אנשים יש רגישות למוצרי חלב, אז צריך לשים לב, אני לא מרגיש משהו יוצא דופן עם חמאה).
כוס יין אדום מאוחר יותר עם כתיבת הפוסט...

דוגמה לארוחה שמבוססת על שומן

* הערות:
את האמת, זה פשוט בא לי בטבעיות. אני מרגיש שכמה שעות אחרי האימון, הגוף שלי דורש אוכל אמיתי. הוא זקוק לויטמינים ומינרלים שמגיעים אך ורק משומן מהחי. הוא זקוק לחומצות אמינו (חלבונים) מהחי לתיקון השרירים. והוא פשוט קורא להמליח את האוכל! פשוט קשה לי לדמיין משהו אחר. 
כיצד אנשים מבססים את הדיאטה שלהם על דגנים וקטניות זה מעבר להבנתי...
ארוחה כזו משאירה אותי מלא עד ליום למחרת. לרוב, הפעם הבאה שאני אוכל ארוחה נוספת כמו שצריך תהיה בערב למחרת (לפעמים 24 שעות אחרי). אולם במשך היום אני אנשנש על שוקולד/חמאה/שמן קוקוס לפי החשק, אבל בכמויות ממש קטנות - קשה לקרוא להן "ארוחות".

משהו שמאוד חשוב לי לומר:
אני כבר קרוב לשלוש שנים על דיאטת פליאו נמוכה בפחמימות, עם קרוב לשנה נסיון של דיאטה קיטוגנית. סביר להניח שאני "גמיש" יותר מבחינה מטבולית ממה שהייתי בעבר.
אין מצב לפני שלוש שנים שהייתי עושה אימון כזה בלי לאכול פחמימות מעובדות לפני, ג'לים ושתייה ממותקת בזמן האימון. אם הייתי אוכל את מה שתארתי למעלה (קרוב לאפס פחמימות) לפני אימון, ובנוסף לא הייתי אוכל הרבה פחמימות יומיים לפני האימון, סביר להניח שהייתי נופל מהאופניים חצי שעה לאימון עם סחרחורות ונפילת אנרגייה רצינית (אם בכלל הייתי מצליח לעלות על האופניים) - ככה זה כשמרגילים את הגוף ואת המח להשתמש בסוכר ופחמימות כחומר האנרגייה העיקרי במשך שנים - גם אני הייתי שם.
היום אפשר לומר שחלק גדול יותר מהאנרגייה שלי מגיעה משריפת שומנים, אפילו בזמן אימונים, הסף בו הגוף יתחיל להשתמש בגליקוגן יהיה גבוה יותר - וזהו יתרון עצום!
מה המסר?
אומנם לחלקכם יהיה מאוד קשה (פיזית ונפשית) להוריד את הפחמימות למינימום, ואולי זה אף יגרום לירידה ביכולת בשבועות הראשונים. אבל עם התמדה, וביחד עם תוספות שיכולות לעזור (הוספת מלח, תיסוף שמן קוקוס לדוגמה), לאחר מספר שבועות וככל שהזמן עובר, יתחיל הגוף להפוך להיות "גמיש" יותר מבחינה מטבולית ולהתחיל לשרוף יותר ויותר שומנים. רק לא להתייאש ותנו זמן לגוף להתרגל והזמן יעשה את שלו.



בהצלחה בבבניית התפריט האישי שלכם, אשמח לענות על שאלות :)

יום שבת, 15 ביוני 2013

שובו של השור הזועם



אני רוצה להתנצל לכל הקוראים של בלוג זה. שנה שעברה מסיבות אשיות הפסקתי לכתוב, וכך הזנחתי את הבלוג החתיך שלי לבדו.
לכל אלו שנכנסו לכאן בפעם בראשונה, הפוסטים הישנים, במיוחד אם תקראו לפי הסדר יעשו לכם הרבה סדר בעניינים. הבלוג מציע שפע של ידע, אני ממליץ בחום להתחיל מההתחלה ולהבין על מה הבלוג מדבר.
בחודשים האחרונים חזר לי הרצון לעזור לאנשים שונים שנחשפים לדרך חיים זו. עם הזמן נהייתי יותר מעורב בקבוצות שונות בפייסבוק, שלפני, לא הייתי מתייחס אליהן כלל. זה עושה לי טוב והחזיר לי את הניצוץ להעלות עוד כמה פוסטים, אני מקווה שישאר לי החשק לכתוב עוד המון!
אילו הקבוצות בפייסבוק שאני עוקב ומעורב בהם נכון לעכשיו:

Paleo Israel
סיירת סוכרת
אפס פחמימות ישראל

אני יעדכן ברגע ואם אתחיל להיות מעורב בקבוצות אחרות כי יש עוד כמה. בינתיים אני ממליץ מאוד לכל מי שיש לו חשבון פייסבוק להצטרף לאחת, או כל הקבוצות הנ"ל, הן מציעות שפע של תמיכה, ידע ודיונים. ככה תוכלו לשמוע מחברים ואנשים שונים לגבי ההתנסות שלהם, תשובות לשאלות ועוד.

בינתיים אני מתחיל לענות על כל התגובות שאנשים השאירו כל הזמן הזה. שוב מתנצל על ההזנחה.

אגב, אין לי מושג למה קראתי לפוסט "שובו של השור הזועם", מצלצל טוב...
אביב